חבצלת השרון על דניאל, הקדמת הספר

1 ישמחו השמים ותגל הארץ באהב׳ ה׳ את בני ישראל אהבת עולם בל תמוט עולם ועד כי בשלומם יהיה להם שלום השמים שמי׳ לה׳ והארץ לעולם עומדת כי מקדם אשר לא נעשו היא שעמדה לנטוע שמים וליסוד ארץ וגם אחרי כן עודנה עומדת לפכי ה׳ מפני תיקון העולם להכין אותו ולסעדו מן העולם ועד העולם ומאשר יקרה ורבה כמו רבה אהבתו ית׳ אותנו עד סתר המדרגה והמחוגה לא זו בלבד בעשותנו הטוב והישר כי אם גם כי נחטא ואשום אשם וסתר פני׳ ישים ויסור ייסרנו יה לא יפר את האהבה ולא יכלה חמתו באפו כי אם כאשר ייסר איש את בנו בשצף קצף שמאל דוחה וימין מקרבת היד דוחפת ורוח אלהי׳ מרחפת ואף גם זאת שנית יעשה כי אם נועדו יחד ויתעתדו גלי צרות רבות ורעות ומאורעות אשר לא טובות ויועדו יחדיו לבא על רוב עונינו הן יעצור בהן ימין עליון מבוא יחדיו פן יהדפונו ממצבנו וממעמדנו יהרסונו ונפל ממנו רב חלילה כי אם מעט מעט קו לקו לאט לנו ונחיה ולא נמות ותשיגנו צדקה כי אם נוסר באחת מאלה או בב׳ רעות הבאות ראשונה ונשובה עדיו ית׳ ישוב ירחמנו והאותיות ואשר תבאנה ימחו מספר כתב עוד לא יזכרו. ועוד בה שלישיה כי האיש צר ואויב אשר יכנו על אשר חטאנו עוינו והרשענו ומרדנו גם כי יעשרנו המלך מלכו של עולם ויהיו צרינו לראש לא ישוב ריק׳ כי נקם ינקם ומי האיש אשר שלח ידו ביהודים ונקה כי לא ינקה כל הנוגע בנו. עוד רביעית כי מאז ינופף ידו ית׳ לייסרה אותנו יחשוב מחשבות להחלימנו ולהחיינו ואם יכאיב יחבשנו ולהעלותנו מבור שאון אל גאה וגאון ותחת היותנו בקרב העמים לאלה ולקללה נהיה לו לעם סגולה. עוד חמשית כי גם בארצות אויבנו בשפלנו זכר לנו וממכון שבתו ישגיח על הכלל ועל הפרט ולא ימנע טוב להולכים בתמים ומפליא לעשות עם אשר עם הישר הולך בכל נפלאותיו והן כל אלה יפעל אל באהבת ה׳ את עמו כי רבה היא ויורנו מדרכיו אלה כי ארחות חיים תוכחות מוסריו ית׳ ולא נקם יקח על אשר יעברו פיו כי אם כאב את בן ירצה בשבט יכנו ונפשו משאול יציל כן ה׳ אלהינו מיסרנו להסי׳ חלאתנו והעביר אשמותינו ולנתק כל מוטה למען סור משאול מטה אכן לא יבצר כי כביכול בכל צרותינו לו צר אך לא יהיה כמשיב ידו מבלע בבא עת פקודה כי אלהי משפט ה׳ לשלם לאיש כמעשהו אך אמנה אשרי כל חוכי לו כי מאז יטה ידו להוכיח במישור כל מעיניו בנו להשיב אחריתנו מראשיתנו כמדובר. ומהדברים האלה יודע בשערים השגחתו ית׳ בפרטים ומשפטו ודינו בשכר ועונש לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו:

2 והנה כל הדברים האלה המה כללו יופי הספר הלז אחת לאחת למצוא חשבון באומרו בשנת שלש למלכות יהויקים וכו׳ אחת דבר שתים זו שמענו הראשונה כי ייסרנו ה׳ אך במשפט בשצף קצף לא נתן ה׳ בידו בעת ההיא בלתי אם גויתו ומקצת כלי בית האלהים כאשר נבאר בס״ד וגם השנית כי ה׳ צבאות יעץ לבלתי השחית הכל פעם אחת כי אם זה שלש פעמים השניה קשה מהראשונה והאחרונה גדולה מן השנית על יד איש צר ואויב נבוכדנצר וחיל הכשדים ראשונה היחלו מעט ביהויקים מקצת כלי בית האלהים ומילדי העברים ילדים אשר אין בהם כל מום והאלהים עשה שייראו מלפניו והנשארים ישמעו וייראו וישובו בנים שובבים ירפא משובתם וכאשר הכה אותם ולא חלו מאנו קחת מוסר הוכיח ידו שנית להכותם על אלה מכה רבה בגלות המלך יויכין והחרש והמסגר וכאשר מאנו לשוב גם בפעם ההוא או התאנף ה׳ והאחרון הכביד בימי צדקיהו המלך אך אם נעשה פתגם מעשה הרעה פעם אחד ולא ישנה לו גם כי היה מאריך עד יום גלות הארץ באחרונה מרה תהיה עד אפס תקוה כמאמרם ז״ל במסכת גיטין על דבר שנאמר וישקוד ה׳ על הרעה כו׳ כי צדיק ה׳ וכו׳ כי צדקה תחשב לו ית׳ אשר שקד על הרעה ויביאה בימי יכניה בטרם תבא שנת הרעה בימי צדקיה מהטעם הנאמר שם על שתי הגליות הבאים באחרונה ונוסף גם הוא הטעם הכתוב אצלנו הכולל מעמד שלשתן והנה היחל לרמוז מעתה גלות יהויקים הוא המלך הראשון אשר הגלה מירושלים וברוב חסדיו ית׳ לא השליטו בפעם ההיא כי אם על המלך לבדו ומקצת כלים וילדים ואת שני הנותרים רמז בתפלת דניאל בפסוק וישקוד ה׳ וכו׳ כאשר בא זכרונו מרז״ל וגם השלישית איך האיש הרע הזה נבוכדנצר אשר אבלנו הממנו ה׳ ענה בו ושדי הרע לו ומרעה אל רעה הלך כי הורד גאונו ושאונו וקיקלון על כבודו בצלמא די הקים על ידי חנניה וחביריו לעיני העמי׳ ואחרי זאת בגאותו בטלה רעתו ומן בני אנשא טריד וגם אחרי מותו בלשאצר יורש עצר מלכותו בשלא יעבור והנה איננו לא נין לו ולא נכד בעמו כאשר הדבר הזה זכור אזכרנו עוד בע״ה וגם הרביעי׳ עד ממהר אשר דבר פי ה׳ אליו ויגידה דניאל איש חמודו׳ כי מילדי העברים המובאים בגלו׳ הראשון הוא והוא המשמיע שלום מבשר טוב מהגאול׳ הראשונה באמרו שבועים שבעים נחתך על עמך וכו׳ עד קץ הימין כי זה יורה כי מאז היחל הוא ית׳ לייסרנו עיני ה׳ המה משוטטות על הגאולה ועל התמורה פאר תחת אפר מעטה תהלה תחת רוח כהה. וגם החמשית הלא נראה כי בלעדי אשר שם שם לנו בארץ אויבנו שארי׳ בארץ ולא נתן למוט רגלינו קירב את קרוביו ויאהב את אוהביו משרתיו עושי רצונו דניאל חנניה מישאל ועזריה חבה יתרה ויעלם מבור שאון מאד נעלה מעלה מעלה כמה מעלות טובות על גדולים אשר בארץ גלותם המה ומה גם האיש דניאל כי רב חרטומין אשפין כשדאין גזרין הקימיה נבודנצר מלכא והנה ה׳ נצב עליו לשומרו ויושיעהו מפי אריה ואת אחוזת מרעיו מאור כשדים באשר ה׳ אתם בכל צדקתם. ובכלל הדבר ראה ראינו פרי גודל השגחתו ית׳ בכלל ובפרט בכל הדברים האלה הנאמרים באמת אשר הם יורונו כי עיניו ית׳ על דרכי איש וככל החזיון אשר חזה דניאל בין בפשר דבר המלך באומרו כי הוא ית׳ צופה ומביט עד סוף כל הדורות מהעדא מלכין ומהקם מלכין בין בחלומות אשר נראו אליו מכל אשר יהיה באחרות הימים. ואף גם נודע ה׳ משפט עשה בשכר ועונש כי לא נשא ענים לבנו בכורו ישראל ויחל לייסרנו מיתות יהויקים ואשר במדה שמדדו ובדבר אשר זדו נ׳ נ׳ ובלשאצר מלכא הביא עליהם באשר יבא כל א׳ איש על מקומו ואשר עמד וימודד ברשעת נ׳ נ׳ ע״פ מדותיו יהיו כל התלאות המוצאות אותו ואת בנו נאמרו׳ ע״פ דניאל איש חמודות כאשר יבא וגם שכרו אתו ית׳ להולכי׳ בתמים כאשר עשה לילדי׳ האלה ארבעת׳ על אשר לא נתגאלו בפת בג המלך וכתר שם טוב דניאל איש חמודות העולה על גביהן יען כי הגדיל לעשות צדק צדק על צדקתם וטובתם גם כי רבה היא מאד כאשר יבא בביאור הכתובים בע״ה הן אלה קצות דרכיו ית׳ אשר יראה הרואה אותם בספר אמרי שפר הלז וקל הוא ומה שמץ דבר לגבי חומר מעמקי מים עמוקי׳ העצומי׳ מפלאות תמים דעים אשר לא כל אדם זוכה להיות דולה ומשקה נוזלים מתוך בארם כי ידל דליו מהכילם ונטשו חבליו בל יחזקו להמשיכ׳ באופן כי יהיה נפסק החבל ונשבר הדלי ומים אין לשתות ואני אמרתי אלקטה נא בשבלי׳ אחר אשר אמצ׳ חן ושכל טוב בעיני ה׳ נתן חכמה לשלמה ישקני מים מבור בית לחם תורתו ויחכמני מחכמתו כי אליו פי קראתי ובו בטח לבי טרם החילי וה׳ אלהים יעזור לי.